קווין סמית' אימפריה

משעמם בעולם הקולנוע, זה לא חדש. אך לא איש כקווין סמית' יתייאש: אחרי הופעת האורח הקאלטית-מעצם-הוויתה בעונה השניה של "ורוניקה מארס", סיילנט בוב זכה בשתי חלטורות לוהטות בסדרות טלויזיה שנמצאות בפסגתן: "גיבורים" ו-"באטלסטאר גלקטיקה". כל זה חוץ מבימוי הפיילוט לסדרה Reaper, שמשתפרת מרגע לרגע (במיוחד לאחר שדייויד גרינוולט, המפיק של "אנג'ל", עזב את הפקת Moonlight).

סמית' צפוי לביים פרק בעונה הקרובה (והאחרונה) של באטלסטאר גלקטיקה. בראיון שנתן ל-AOL TV הוא אומר עד כמה הוא נרגש, בתור חובב הסדרה, לקבל פרק לידיו. סמית' יכתוב ויביים גם פרק בסדרה-הבת של "גיבורים", שנקראת Heroes Origins. על זה הוא אומר: "זה מאוד מלחיץ… אתה לא רוצה להיות הבחור שקילקל את Heroes". לראיון המלא.

צריך לחסום את כל מי שגולש בפיירפוקס

בסלאשדוט יש הפניה לאתר הקורא לחסום את משתמשי פיירפוקס (האתר כבר נפל בגלל אפקט סלאשדוט). מי שניגש לאתר בפיירפוקס – נדחה; אם הוא עובר להשתמש באקספלורר או אופרה (או אפילו IETab) הוא רואה את האתר כרגיל. ומה המניע של הקמפיין לויתור על 20% מהגולשים? האתר טוען כי משתמשי פיירפוקס לא מקליקים על מודעות, ואף חוסמים מודעות לפעמים (חוצפה!!!), ולכן אין תועלת כלכלית בלאפשר להם להיכנס לאתר.

הם אף מרחיקים לכת: כניסה לאתר, לדבריהם, תוך חסימת מודעות, היא גניבת משאבים, כי הם מקבלים שירות בלי "לשלם" – זה כמו לראות טלויזיה ולדלג על הפרסומות. וכאילו זה לא מספיק, הם מעלים טענה נוספת: מי שחוסם מודעות ואנימציות פלאש, למעשה מכין יצירה חדשה המבוססת על האתר (derivative work) ללא רשיון, ולכן פוגע בזכויות היוצרים של בעל האתר.

TechDirt דנים ארוכות באוילות של חסימת משתמשים, וברצון הבלתי נלאה לדחוף פרסום לגרון של כל משתמש. האינטרנט חיה על שיתוף מידע ועל לינקים; התועלת של בלוגר שעושה אליך לינק עולה לאין שיעור על התועלת של משתמש אחד שעושה קליק על מודעה. אבל אני רואה כאן משהו אחר: הם רומזים שאם הלכתי לשירותים בזמן הפסקת פרסומות, פגעתי בזכויות היוצרים של כוכב נולד. איזה מזל שאני לא רואה טלויזיה, אלא רק מוריד מוזיקה וסרטים בקאזה. אני לא רוצה להסתבך עם החוק.

עגבניה זוהרת בחושך!

נכון שכל מה שחסר לך בחיים זה עגבניה זוהרת? נכון?! אז הנה דרך קלה ופשוטה להכין אחת כזו. אזהרה: למי שלא הבין מכמויות הכימיקלים שמופיעות כאן, אסור לאכול את העגבניה הזוהרת!!! אני יודע מה אתם חושבים. "עגבנייה זוהרת זה מגניב, ואם אני אוכל את העגבניה אני אזהר, ואז גם אני אהיה מגניב!" אבל זה לא נכון, מי שאוכל את העגבניה מת, ומוות זה לא מגניב. חוץ מאשר לגותים.

החומרים הדרושים:

  • עגבניה
  • קופסת גפרורים
  • אקונומיקה
  • מי חמצן
  • סכין
  • מזרק
  • מיכל קטן (לדוגמה, כוס זכוכית)

עקב חשש לתביעות משפטיות בגלל ילדים טיפשים שפוצצו את עצמם או אכלו את העגבניה (אסור לאכול!!!) אני לא מפרט את ההמשך, אלא מפנה אתכם למדריך המלא באתר DIYLife. יש שם גם את סרטון הוידאו המתבקש.

מערכת "עתיד מזהיר" מסירה מעצמה כל אחריות לנזק שעלול להיגרם למי שמנסה, חושב על לנסות, קורא את המדריך, שוקל לקרוא את המדריך, או קיים במימד הזה. ראו הוזהרתם. כמו כן, כדאי לדעת כי כמה "מדענים" (פחחחחח) טוענים שזה בכלל לא עובד. אנחנו לא צריכים מדע, תחושת הבטן אומרת לנו אחרת.
(דרך חפרן)

ידיעות מחזית המלחמה בפורנו

פוליטיקאים הם פוליטיקאים, גם באוסטרליה. אחרי שתכנית למלחמה בפורנו שיזמה ממשלת אוסטרליה, ועלתה למשלם המיסים 116 מליון דולר, נכשלה חרוצות – הם כמובן חוזרים ומנסים לעשות את זה שוב, הפעם עם תקציב של 189 מיליון דולר. ממשלת אוסטרליה תתחזק blacklist, כלומר רשימה של אתרים שפוגעים במוסר, ותכפה אמות מידה נוקשות על כל ספקי האינטרנט במדינה. בהזדמנות זו, "רשות התקשורת והמדיה" תרחיב את הרשימה השחורה ותכלול בה, איך לא, גם אתרים העוסקים ב"טרור ופשעי מחשב".

כ-34 מיליון דולר יוצאו על פרסום, העלאת המודעות, והסברה על הסכנות באינטרנט. כ-90 מיליון יוצאו על מנגנון הסינון. זאת, אחרי שכתירוץ לכשלון התכנית הקודמת, שרת התקשורת מסרה כי המחקר העלה שיש קשיים מרובים בסינון תוכן, ושקל מדי לעקוף את אמצעי הסינון. אז מה חדש? הפוליטיקה חדשה. מסיבת העיתונאים, בה הכריז ראש הממשלה, ג'ון האוורד, על התכנית, הועברה בשידור ישיר ל-700 כנסיות ברחבי המדינה. אין שום צורך בטכנולוגיה משופרת – זה לא מעניין את המצביעים.

בנוסף לכך, הוגשה לפרלמנט הצעת חוק שקובעת עונש מאסר למחזיק 5 או יותר סרטים פורנוגרפיים. ההצעה לא הוגשה על ידי חבר פרלמנט צעקני מהאופוזיצה, אלא על ידי שר הפנים. סרט פורנו = גרם קוקאין, או משהו כזה. כמובן שהחוק, וכן תכנית הצנזורה, זוכים לתמיכה נלהבת של ארגוני "הורים" נוצריים. למה "הורים" בגרשיים? כי אנשים אלו החליטו לוותר על תפקידם כהורים, ולהעביר אותו לידי המדינה. ברור. כי למדינה יש מוניטין כל כך טוב בנושא הזה.

לסיכום רציתי לכתוב משהו על הפוליטיקאים שאמורים לייצג את הציבור, ובעצם מוכרים אותו לארגונים קולניים וקיצוניים בעלי לובי חזק והרבה מימון. יש לי הרגשה שכולנו כבר מודעים לזה. ולכן, ניפרד כמו שנפרדים בחתונות: בקרוב אצלכם.

50 תכניות הטלויזיה הגדולות של כל הזמנים

האתר UGO.com פרסם את רשימת 50 תכניות הטלויזיה הגדולות של כל הזמנים, לפי בחירת עורכי האתר. למה תכניות ולא סדרות? כי יש שם גם שעשועונים, לדוגמה "המחיר הנכון" – שאקי אבני שרף אותה בארץ תוך עונה אחת – רצה בארה"ב כבר 35 שנים! תקופות ארוכות מזה בכל יום! ככה מריצים שעשועון. גם המיני-סדרה "כוכב הלכת ארץ" עם סיגורני וויבר וכל החיות שבעולם שם, אבל רוב הרשימה היא סדרות דרמה, קצת קומדיות, ומספר מפתיע של סדרות אנימציה.

הרשימה כאן. מי שחסרה לו שם איזו סדרה, מוזמן להוסיף כאן תגובה. אני אהיה הראשון: פיוצ'רמה, שזכאית להיות בטופ-50 לא פחות מפאמילי גאי.

פלישת האייפוד הקטלני

הבלתי-יאומן קרה! יוניברסל, אחת מחברות המוזיקה הגדולות ביותר, והתוקפנית ביותר נגד "פיראטים", הודיעה כי תמכור, במסגרת ניסוי, את רוב השירים בקטלוג שלה ללא DRM. האומנם ימות המשיח? בן-דוד מתקרב לצפת על חמורו הלבן? ישוע חזר מממלכת השמים? מוחמד ירד בסערת אש? לא, יוניברסל פוחדים ממשהו הרבה יותר גרוע מסולסיק: אפל.

מילה על המצב כיום: רוב מכירות המוזיקה ברשת מתבצעות בחנות המוזיקה של אפל, המכונה iTunes Music Store. הקבצים הנמכרים שם מוגנים במערכת הצפנה, "ניהול זכויות דיגיטלי", על מנת שרק מי שקנה את השיר יוכל לנגן אותו. הבעיה היא, שאפל לא מסכימים לאפשר לחברות אחרות לייצר נגנים התומכים במערכת. המצב הנוצר הוא, שמי שקנה מוזיקה מאפל יכול לנגן אותה על המחשב שלו (מק או ווינדוס בלבד) או על האייפוד שלו. אם יש לו נגן שאינו אייפוד, הוא יכול ללכת לחפש את החברים שלו. ואם יש לו אייפוד היום, ומוזיקה בשווי $500, ומחר הוא רוצה לקנות נגן אחר? הוא חייב לצרוב את כל השירים ואז להפוך את הדיסקים חזרה ל-MP3.

יוניברסל חוששים ממצב בו אפל שולטים על שוק המוזיקה העולמי. אם חברה אחת מחזיקה ב-80% משוק הנגנים, היא יכולה להתחיל להכתיב חוקים לחברות המוזיקה: המחיר, לדוגמה. כיום, חברת המוזיקה מקבלת כ-70 סנט על כל שיר. עלול לבוא יום בו אפל יאמרו: מעכשיו אתם מקבלים 20 סנט לשיר, ואם זה לא טוב לכם, נפסיק למכור את המוזיקה שלכם. מאחר והתקליטור נמצא בשלבי גסיסה מתקדמים, הפסקת המכירות באינטרנט יכולה להיות קטלנית.

אז לטובת מי אנחנו? חברות המוזיקה המרושעות, שמצצו את דמנו ואת דם האמנים במשך עשרות שנים, תבעו את הלקוחות של עצמן, וחושבות שהעולם שייך להן? או לטובת אפל, שמנסה לכבול את כל העולם לפורמט שלה ולנגן שלה? אנחנו לטובת המלחמה. כשהענקים הולכים מכות, הלקוח מרוויח. בדרך כלל.

איך להדליף מרגניות ולהשאר בחיים

שלא במפתיע, ושלא בפעם הראשונה, הודלף לאינטרנט הפרק הראשון בסדרה Pushing Daisies. הסדרה הזו, אחת מהתוספות הבכירות ללוח המשדרים שיתחיל בספטמבר הקרוב, מעוררת סקרנות רבה בקרב המבקרים – יוצר הסדרה, בראיין פולר, הוא בעל רקורד מרשים ("מתים במשרה חלקית" ו-"וונדפולס" המעולות, כיום מפיק ב-Heroes). איזו סיבה יש להפקה להדליף פרק חודשיים לפני שידורו?

הסיבה נעוצה, כנראה, ביחס שמקבלות סדרות קצת שונות מהמקובל. פושינג דייזיז עוסקת באדם שיש לו הכוח להחיות זמנית אדם (או חיה, או צמח) שמת – עובדה המנוצלת על ידי בלש פרטי, שיכול לשאול קורבן מי רצח אותו, לדוגמה. נושא כה מורבידי בפריים טיים? למה לאמריקאי הממוצע להשקיע בזה זמן, כשאפשר לעבור ל"אנטומיה של גריי" ולראות רופאות מהממות ורופאים חלומיים? סדרה חדשה צריכה קידום אגרסיבי, והדלפת הפרק יכולה להיות הדבר שמבדיל בין להיט איכותי שמפאר את המסך ובין עוד סדרה גאונית שאיש לא ראה.

אז איך הפרק? לא רע. רואים קצת וונדרפולס, וקצת עקרות בית נואשות. נושא כזה כבד חייב להיות מטופל בקומיות זהירה, וזה מה שאנחנו מקבלים. את פרק הראשון ביים בארי זוננפלד בכבודו – זה מ"גברים בשחור", שאת ההתמחות שלו בקומדיה מורבידית עשה ב"משפחת אדאמס". הפרק מציג קצת מההיסטוריה של הגיבור, את הכוח שלו ומגבלותיו, ואת הטרגדיה שלו. אולי יש סיכוי שהסדרה הזו תשרוד את העונה הראשונה שלה? בצער, אני חייב להגיד שכמו הסדרות הקודמות שפולר יצר, גם זו, כנראה, תלך לעולמה בטרם עת.

מבזק ג'וס ווידון

בכנס קומיקון שמתרחש כרגע במקומות יותר תרבותיים מאלה, היה לפני שעות ספורות פאנל בהשתתפותו (פחחח. בכיכובו!) של ג'וס ווידון. להלן מספר גילויים מרעישים:

  • יופק סרט טלויזיה באורך 90 דקות (כנראה עבור ה-BBC) שעוסק ב-Ripper, הלא הוא רופרט ג'יילס, המשגיח של באפי. צרחות שמחה בקהל. זה החומר המצולם המתרחש ביקום-באפי הראשון שמופק מאז הפרק האחרון של אנג'ל ב-2004.
  • מאוד אוהב את ה-webcomic שהוא כותב עכשיו, שנקרא SugarShock. לבש חולצה עם הדפסים של הקומיקס.
  • התסריט המקורי שכתב, "Goners", עדיין חי ומקבל הערות מהאולפנים.
  • מעביר את שרביט Astonishing X-Men לאגדת הקומיקס וורן אליס.
  • כתב תסריט לסרט אימה עם דרו גודארד (באפי, אבודים, והסרט שאין לו שם) בשם "Cabin in The Woods".
  • כנראה שנראה עוד Fray. אני אישית שמח לאללה (ספר הקומיקס הראשון שקניתי).

זהו בינתיים, פרטים נוספים מחר כשאהיה במצב הכרתי משופר. חוזר לישון עכשיו.

עדכון:

בנוסף לאמור למעלה, ג'וס עובד על סרט בלט מוסיקלי עם סאמר גלאו (הלא היא ריבר מפיירפליי). סאמר היתה רקדנית בלט לפני שעברה למשחק – והופעתה הראשונה בטלויזיה היתה כרקדנית בפרק Waiting in the Wings בסדרה אנג'ל. דיווח מלא על כל המתרחש בפאנל – כאן. והנה ציטוט מתוך שאלות הקהל:

שאלה: "על מה חשבת כשעלה לך הרעיון לסדרה פיירפליי? ראית Star Wars וחשבת, וואו, מעניין מה היה קורה אם קלינט איסטווד היה בסרט הזה?"

ג'וס עונה: "לא. אבל החל מרגע זה, כן."

מכונת שנאה אינטרנטית

4chan, למי שלא יודע, הוא אתר פורומים המאפשר להעלות תמונה בכל פוסט. למעשה, תמונות הן חלק מרכזי מהעניין שם, ולכן הוא מסווג כ-Image Forum. יש שם פורומים בכל מיני נושאים: מכוניות, בישול, צילום, חדשות, קולנוע. יש גם המון פורומי-מנגה. אבל יש פורום אחד ומיוחד, המכונה Random, שהופך את האתר למה שהוא.

הפורום הזה (מכונה גם /b/ על שם הנתיב בו הוא שוכן באתר) מיוחד בכך שמותר לכתוב בו הכל. ממש הכל. כל קללה, גידוף, דבר-שקר, סודות מדינה או צירוף אותיות אקראי מותר בו לפרסום. כנ"ל סוג התמונות שאפשר לפרסם שם. המגבלה היחידה היא – אסור לפרסם פרטים אישיים ותמונות לא חוקיות (אתם יודעים איזה סוג, סוטים). מותר לקלל את מפעיל האתר, יש מלחמות אינסופיות שם בין אירופאים (eurofags) ואמריקאים (amerifags), דברי גזענות נגד כל מגזר אוכלוסיה שעולה בדעתכם. אגב, זה אחד מהמקורות הראשוניים ביותר של תופעת ה-LOLcats. מדובר בביב-שופכין גרוע יותר מוואלה! סלבס, אבל יש מי שנהנה להתפלש בזה. אלה שאוהבים, מכנים את עצמם /b/tards ולפעמים פשוט "אנונימוס" – כי בפורום הזה, אי אפשר בכלל לכתוב שם.

עד כאן – הכל טוב. אבל, כמו בכל מקום בלי חוקים, יש גם דברים לא נעימים. יש כאלה שמפרסמים כתובות של דפים ב-MySpace, ואז יש נהירה המונית לשם והמון טוקבקים גסים; לפעמים יש קבוצה ש"פולשת" לאיזה משחק אונליין, עושה קצת צרות, ומפרסמת צילומי מסך. לא יותר גרוע מטרוליזם באשר הוא. עד שהגיעו כמה עיתונאים רעבים, חסרי מושג באינטרנט, וכדי לעשות מזה סקופ הפכו את בני הנוער המשועממים האלה ללא פחות מאשר ארגון מחתרת טרוריסטי. זה מה ששודר ב-Fox News בלוס אנג'לס בשבוע שעבר:

זה מה שהיה ל-Wired לומר בעניין.

דיסקליימר: בעצם פרסום הפוסט הזה, עברתי על חוקים 1 ו-2 מתוך חוקי האינטרנט. אבל זה בעברית, אז זה לא נחשב.

הערה מנהלתית מס' 67

לאחרונה התחלתי לקבל ספאם מסוג חדש. הכותרת, וגם הטקסט, מדברים על קזינו, ובו מצטרפים חדשים מקבלים $500 על חשבון הבית. זה כנראה כדי לפתות אנשים להיכנס, לקרוא את הטקסט וללחוץ על הלינק. אבל הלינק בכלל מוביל לחיפוש בגוגל של מגוון מילות מפתח בתחום הנדל"ן, מתווכים, משכנתאות, מימון וכאלה. אני לא כל כך מבין מה האפקט שספאם כזה אמור להשיג – אולי אנשים יתבלבלו ויתחילו ללחוץ על לינקים אקראיים? לא ברור. מה שכן ברור, זה שתעשיית המימון והמשכנתאות בארה"ב מתמוטטת, ואנחנו רואים את זה עכשיו בבורסות בכל העולם.

כותרת חודש אוגוסט שוברת שגרה ויוצאת מחוץ למסגרת. חוץ מזה גיליתי משהו חדש ב-Corel Photo-Paint, וזמן העבודה על הכותרת התקצר פלאים. קשה, קשה להחרים את פוטושופ עם מיליוני האתרים שמלמדים אותך כל דבר קטן. ושוב השתמשתי בפריחה היפנית של DesignFruit. הכותרת הלא-מוצלחת של חודש יולי עברה לגלריה; אני ממשיך בהתמחות שלי בפוקר.