דרוש: מומחה גאדג'טים

להווי ידוע כי בעוד שעות לא רבות אני טס לי לנורווגיה הרחוקה. אז מה שאני שואל כבר לא רלוונטי לטיול הזה, אבל השאלה הכללית חשובה.

אדם רוצה לעדכן את הבלוג שלו גם מחו"ל, ולהעלות איזו תמונה לפליקר. הוא גם רוצה לבדוק דוא"ל ואולי אפילו לענות, שלא לדבר על לנהל איזו שיחה בסקייפ [התעלמות זמנית מזה שסקייפ מאפשרת לכל מיני גופים לצותת לשיחות, ושצריך לעבור למשהו אחר]. מצד שני, האדם לא רוצה לקנות מחשב נייד מלא וגם לא להיסחב עם לבנה כזו כבדה בטיול. בקיצור – דרוש לי מכשיר נייד שמאפשר את הדברים הנזכרים לעיל. אנא המלצותיכם.
כדאי להבהיר – אני מצפה שהפעולות האלה יבוצעו ב-WiFi ולא על גבי רשת הסלולר. דור שלישי זה יקר ואין לי מושג איך זה עובד ב-roam.

כדאי להבהיר 2 – מי שימליץ על iPhone יגורש מהבלוג הזה לנצח נצחים.

תמונה רלוונטית: HTC TyTN. זה מכשיר אופייני של HTC: כמעט כל הפיצ'רים קיימים, אבל הביצוע בינוני – המכשיר איטי ונוטה להיתקע, המצלמה לא כל כך טובה, וקשה להשתמש בו כטלפון.

HTC TyTN

עונת הסתיו – דיווח ראשון

בשבוע החולף התחילה עונת הסתיו של הטלויזיה בארה"ב, ואני הספקתי לצפות בפרקי הבכורה של סתי סדרות חדשות. מי שמחפש סדרה חדשה לצפות בה, אולי יוכל להיעזר בזה.

Gossip Girl / נערת הרכילות: בית ספר תיכון יוקרתי במנהטן. תככים, אהבות, שנאות, מבחנים בתושב"ע. הטוויסט שיש בסדרה הזו, בניגוד לבברלי וכל שאר הסדרות בז'אנר, הוא שכאן יש נערת רכילות, שמפעילה אתר אינטרנט ומספר לכולם את כל הסודות. אף אחד לא יודע מי היא, והצופה רק שומע את הקול שלה (קריסטן בל האלוהית). למרבה הצער, ולמרות ה-voice-over המצוין, הסדרה מלאה שחקנים בלתי ידועים ובעלי כשרון משחק בינוני מינוס. לטעמי זה היה משעמם ולא ראוי להורדה. מצד שני, אולי כבר עברתי את הגיל המתאים לזה.

Back to You / בחזרה אליך: סיטקום. קריין חדשות מפורסם (קלסי גראמר) עושה שטות בשידור חי, מפוטר, ונאלץ לחזור לשדר בתחנה בה התחיל את הקריירה. שם הוא מדיח ממקומה את הקריינית הראשית (פטרישה היטון) שעבדה איתו 10 שנים לפני כן. בפרק הראשון מתגלים קצת סודות אפלים, קצת נחשף האגו האדיר של הקריינים, וגם טוויסט שמקבע את הסדרה כסיטקום-עם-קוים-דרמטיים. הטוב: יש בדיחות מצחיקות! הרע: מעט מדי! בהחלט אפשר לצפות, בעיקר למי שמתגעגע לפרייז'ר.

הדבורה של נטויז'ן

נטויז'ן מפרסמת בזמן האחרון מודעת פלאש, שמציעה להקליק ולשלוח ברכת שנה טובה מעוצבת – אפשר לבחור תמונות ולהוסיף טקסט. טוב, אני הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי שולח ברכה עם לוגו של חברה כלשהי. זה לא נראה לי במקום. אבל במודעה יש דבורה קטנה כזו שמעופפת לה, ואמורה לרמז על הדבש של התפוח בדבש. אני לא יודע מי הגרפיקאי/ת שאחראי/ת לדבורה הזו – אבל אני מת עליה! אין לי מושג למה. אני מעלה כאן צילומסך של המודעה, כי עוד מעט יגמרו החגים ולא נראה אותה עוד.

הדבורה של נטויז'ן

ואם מישהו שקורא את זה מכיר את האמן – שימסור לו שהוא מצוין.

אפל נגד הלקוחות של עצמה, פרק 634

כבר כתבתי כאן על האינטרס החזק של אפל להמשיך ולמכור שירים פגומים עם DRM, למרות שאפילו חברות התקליטים כבר מבינות שזה מזיק. אפל פשוט רוצים לכבול את הלקוחות שלהם, כך שלא תהיה להם ברירה והם יאלצו להמשיך ולקנות אייפוד ולא שום נגן מוזיקה אחר. לצערי, רוב בעלי האייפוד שאני מכיר משכו בכתפיהם, המשיכו ללטף את האייפוד, וטענו שממילא הם לא יכולים לקנות שירים ב-iTunes, אז מה איכפת להם?

עם האייפודים החדשים – iPod Touch – מגיעה גזירה חדשה: במהלך הסנכרון של האייפוד עם תוכנת אייטיונז המותקנת לכם על המחשב, מועבר גם נתון מוצפן (checksum כלשהו, אני לא נכנס לפרטים טכניים כרגע) לצורך זיהוי הדדי. אם הזיהוי נכשל, האייפוד מדווח שהוא מכיל 0 שירים. אם הזיהוי מצליח, הכל עובד כרגיל.

הבעיה מתחילה כשמישהו רוצה לגשת לאייפוד עם תוכנה אחרת, ולא עם iTunes דווקא. מה קורה אז? לא קורה כלום, כי זה לא עובד. זו בעיה קשה, כי אחרי שמכניסים שיר לאייפוד, אי אפשר להוציא אותו. יש תוכנות שמתגברות על זה – אבל עכשיו הן לא עובדות יותר. מה קורה אם מישהו משתמש במערכת הפעלה שאינה ווינדוס או MacOS? ישנן הרבה תוכנות קוד פתוח שפותרות את הבעיה – ועכשיו הן לא עובדות יותר. זה אולי מסביר את הבעיה שנוצרת למשתמשים, אבל זה עדיין לא מסביר למה אפל רוצה להתנכל ללקוחות שלה.

חברות המוזיקה, שרואות את המונופול של אפל, ואת אחיזת-החנק שלה בשוק המוזיקה הדיגיטלית, חוששות מאוד. הן יודעות שה-DRM, שהן התעקשו עליו בהתחלה, רק הולך ומחזק את השליטה של אפל. כעת הן מנסות לחזק שחקנים אחרים בשוק, בין היתר על ידי מכירת שירים ללא DRM. אפל מנסים לחסום את האפשרות הזאת, על ידי חיוב כל בעלי האייפוד להשתמש אך ורק ב-iTunes כדי לנגן את המוזיקה שלהם ולהעביר שירים לאייפוד. וכך, כל מי שקנה אייפוד נאלץ להמשיך להשתמש ב-iTunes; כל מי שקנה שיר בחנות של אפל נאלץ להמשיך ולקנות אייפוד; וכן הלאה אד אינפיניטום. You can check out any time you like, but you can never leave.

כן, האינסטינקט הראשוני של כל אחד שרואה אייפוד נוצץ ומבריק זה לרוץ אליו, לגעת בו בקצות האצבעות, ולשלם כל סכום שרק יבקשו. אבל כדאי, למרות הכל, להסתכל לצדדים ולראות את המתחרים המשתפרים מיום ליום. בעצם, גם אפל רואים את המתחרים המשתפרים, וזה אחד המניעים הגדולים שלהם לעבור לשלב כליאת הלקוחות.

סקסית מכדי לטוס

יכול להיות שארצות הברית הפכה לתיאוקרטיה פסיכית שאוכפת סטנדרטים מוסריים סטייל טהרן? לא, נכון? כי יכול להיות שכן.

קיילה אברטקיילה אברט, מלצרית בת 23, עלתה לטיסה של סאות'ווסט איירליינס. מדובר בחברת התעופה הגדולה בארה"ב והשניה בעולם מבחינת מספר הנוסעים. בא אליה נציג שירות לקוחות והוריד אותה מהטיסה, בטענה שהבגדים שלה פוגעניים. מה פוגעני, היא שאלה, החולצה? החצאית? והוא אמר לה שהכל ביחד. בתמונה – קיילה בתלבושת הנ"ל.

אותו נציג ביקש ממנה לחזור הביתה, להחליף בגדים, ולטוס בטיסה מאוחרת יותר. היא סירבה, בטענה שהיא תאחר לפגישה. אחרי צעקות ודיונים, הרשו לה לחזור למטוס, אחרי שמשכה את החולצה למעלה ואת החצאית למטה. דוברת חברת התעופה מסרה ש"היו בעיות עם התלבושת של הנוסעת", אבל כשעיתונאית מסאן דייגו ביקשה פירוט מה הבעיה, היא לא קיבלה תשובה.

(דרך בוינגכפול)

הרבנית ואני

לסבתא שלי היתה שכנה שמעולם לא ידעתי את שמה, אבל אני זוכר אותה מילדותי. רק הכינוי שלה ידוע לי: "הרבנית" (רבעצן, כן?). היא היתה ניצולת שואה, ובעלה הרב נפטר שנים קודם לכן. מאחר ואין לי הרבה חומר כדי להנציח אותה, אני יכול לעשות רק מה שכל פולניה טובה עושה: לתת מתכון. המאכל הוא הקיגל, המכונה גם קוגל ירושלמי (קיגל וקוגל – זה תלוי באיזור), ומצטיין בזה שנורא זול להכין אותו. כי בניגוד לכל מיני תיאוריות שרצות פה, יהודי מזרח אירופה היו (ברובם) עניים בטירוף. את הפשטידה הזו אפשר להכין מאוד בקלות, חוץ מקטע אחד שצריך להיזהר בו. זה יוצא מתוק, וככה צריך, אבל אני אוהב להוסיף הרבה פלפל שחור, וזה תורם מאוד.

אז קחו לכם –

  • חצי חבילת אטריות ביצים רחבות
  • שליש כוס סוכר
  • שישית כוס שמן (30 גרם בערך)
  • שתי ביצים
  • פלפל שחור

מתחילים בלבשל את האטריות כרגיל. מסננים את המים. שמים בסיר (אפשר באותו סיר, אם האטריות עברו למסננת) את הסוכר והשמן ומחממים על הכיריים עד שכל הסוכר נמס ומתקבל קרמל. כאן צריך מאוד להיזהר, כי יש לסוכר נטיה להישרף ואז זה נהיה מר ונורא. ברגע שהסוכר נמס שמים את הסיר על השיש כדי לקרר אותו ולמנוע מהסוכר להישרף, ושופכים פנימה את האטריות. מערבבים היטב ומהר, כי כשהסוכר מתקרר הוא מתחיל להתגבש. מוסיפים שתי ביצים ופלפל שחור לפי הטעם, וטיפת מלח. למתקדמים: אפשר להוסיף צימוקים.
משמנים תבנית ושופכים פנימה את התערובת. מכסים בנייר כסף ואופים בחום של 180 מעלות במשך 45 דקות, ואז מורידים את נייר הכסף וממשיכים עוד חצי שעה בערך – עד שהכל משחים. לא יותר מדי, בבקשה.

ועכשיו סיפור על הקיגל. בבתי כנסת של אשכנזים יש קיגל בכל סעודת מצוה, לפעמים טוב ולפעמים לא יפה להגיד בשבת מה דעתנו. בקהילה מזרח אירופאית אחת נפטר החזן בדיוק לפני ראש השנה והימים הנוראים, והם חיפשו בלחץ חזן שיבוא וימלא את התפקיד. בסוף מצאו חזן צעיר, לא כל כך מנוסה, אבל עם המלצות חמות. ואכן, קולו הערב הסתלסל והנעים זמירות, מתפילות ראש השנה ועד מוצאי יום הכיפורים, אז שברו את הצום עם כמה מנות קטנות ויין בבית הכנסת, לפני שימהרו המתפללים איש איש לביתו. ואת הכבוד לפרוס את הפרוסה הראשונה מהקיגל נתנו לחזן הצעיר, העילוי, נעים זמירות ישראל. והחזן חותך לעצמו פרוסה מהקיגל ואוכל; "נו," שואל הרב, שאשתו הרבנית הכינה את הקיגל, "טעים?" אבל החזן לא עונה, ומייד פורס לעצמו פרוסה נוספת ואוכל אותה. ואז עוד אחת ועוד אחת. והמתפללים רואים וכועסים: "מה זה? זה לא חזן, זה פרעסר!" ומתחילים לדחוף אותו, אבל הוא לא מרפה ומחסל את כל התבנית. והם מכים אותו וצועקים "קיגלפרעסר!" והוא בורח מהעיר ואפילו את שכרו לא נוטל.

האגדה מספרת שעשרים שנה אחר כך, אחד מבני הכפר פגש את אותו חזן בעיר הגדולה. ניגש ושאל אותו, איך זה שעשית מה שעשית, ועוד במוצאי יום הכיפורים? אמר לו החזן, הרבנית שאפתה את הקיגל טעתה ושמה שמן קיק במקום שמן לבישול, ואני בלעתי את כל התבנית כדי לא לבייש אותה.

שבת שלום.

הערה מנהלתית מס' 79

בעיות רוחב פס בלתי נסבלות פוקדות אותי בזמן האחרון. היה זמן בו הגנתי על ברק 013, ספקית האינטרנט שלי, כשהאשימו אותה בהגבלת ביטורנט; בתור פרס, כמה ימים אחרי כן התחלתי לסבול מזה בעצמי. ראיות, אתם מבקשים? הנה.

מוריד לו אדם קובץ בביטורנט. להזכירכם, זה דבר חוקי לחלוטין – רוב הפצות הלינוקס כיום, לדוגמה, ניתנות להורדה בביטורנט, וזה גם הרבה יותר הגיוני: ההורדה הרבה יותר מהירה, אין עומס על השרתים, וגם עלויות ההפצה מצטמצמות. אלא שהקובץ יורד בקצב מאוד נמוך – פחות מ-20k לשניה. עוד אני חושב מה אפשר לעשות, מגיעה השעה 7 בערב – על השניה – והקצב קופץ ל-150k באופן מיידי. מקריות? I think not. ודאי שאין הצדקה למהירות הנוראית שאני מקבל במשחקי אונליין, אפילו פשוטים ולא תובעניים, כמו MapleStory. אז אם מישהו מכיר ספק אינטרנט שלא משחק את המשחקים המלוכלכים האלה, שיגיד. בלי קשר הגיע הזמן לשדרג את החבילה למשהו רציני יותר – וזה לא יהיה באימפריית הרשע של ברק-נטויז'ן.

כותרת ספטמבר מרמזת לאן אני מתכנן טיול. שילוב המידע הזה עם אחד מחמשת הדברים שלא יודעים עלי עשוי לגלות שהדרכון שלי יספוג את החותמת הראשונה שלו בדרך לטרונדהיים. הכותרת הקודמת – שהיתה יפה בחציה השמאלי – הועברה, כרגיל, לגלריה.