איש אחד והטלפון הסלולרי שלו

קניתי טלפון סלולרי חדש. אני לא מהנוהגים להחליף דגמים בתדירות גבוהה יותר מגרביים; הפורומים מלאים באנשים כאלה, שאני לא בדיוק מבין איך הם מממנים את התחביב היוקרתי שלהם. חוץ מזה, טלפון סלולרי, במיוחד חדיש ועתיר תכונות, לוקח זמן להכיר אותו. לארגן לעצמך קיצורי-דרך לדברים שאתה משתמש בהם יותר מאחרים. להיפטר מהדברים המעצבנים שחברת הסלולר דחפה פנימה (כמה כפתורים צריך בשביל אובוקס לייב?!), להוסיף כמה צלצולים ומשחקים, סימניות בדפדפן.

יכול להיות שיש כאלה שרואים בצורה מוזרה את ההיקשרות הכאילו-רגשית שיש לאנשים עם הטלפון שלהם, אבל אני חושב שזה סוג של התנשאות. בסך הכל, זה מכשיר שהולך איתנו לכל מקום, דואג לזכור את המספרים של כל החברים שלנו, ותמיד נכון לעשות שיחה מהירה בשעת צרה. נכון, יש מי שמנצל את זה לרעה – יותר ממקרה אחד של נסיעה בת שעה ויותר בתחבורה ציבורית, יושב מאחורי מישהו שמדבר בטלפון ללא הפסק; ויש את התופעה החדשה של אלה שהולכים עם טלפון שמנגן מוזיקה רועשת מהספיקר (זה תמיד טראנס או מזרחי. עוד לא שמעתי אחד עם רדיוהד). אבל זה המצב – הטלפון שלך הוא השתקפות של האישיות שלך.

מסיבות שונות, חלקן אובייקטיביות וחלקן לא, אני מאוד אוהב את סוני אריקסון. עד לאחרונה החזקתי בדגם האקזוטי הזה, שכמותו יש בודדים בארץ. הוא היה כל כך נוח לשימוש, וכל כך מלא בדיוק בתכונות שאני צריך (חוץ מהמצלמה, שהיתה נחותה עד גיחוך), שלקח לי יותר משלוש שנים וחצי למצוא משהו שיחליף אותו. וגם מה שקניתי הוא בעצם קצת פשרה, כי הוא לא בתצורת צדפה.

אז מה קניתי? סוני אריקסון K530, שאורנג' נתנו בהיסטריה שלפני תכנית ניידות המספרים. למרבה הפלא, אני משלם עוד פחות ממה שהיה קודם, אפילו עם המחיר של תכנית הדור השלישי הזדונית. יש לו מצלמה סבירה (2 מגהפיקסל, אבל בלי האוטו-פוקוס הנפלא של ה-K750 והלאה), רדיו ונגן מוזיקה ווידאו, דפדפן טוב למדי (אבל כבר התקנתי Opera Mini) ומסך בהיר ומעולה. והוא שומר על קונבנציות עתיקות עוד מזמן האריקסון DH318 שהיה לי לפני 10 שנים – מפני שהן פשוט נוחות והגיוניות. אני חושב על זה לפעמים כשאני שומע אנשים שאומרים "לנוקיה יש את הממשק הכי נוח", כשהם בעצמם מעולם לא ניסו אף טלפון אחר.

פחד ותיעוב בגיימספוט

Gamespot הוא אתר משחקים, מהותיקים והרציניים ביותר. הוא נחשב למקור אמין למידע, ביקורות וחדשות בתחום המשחקים, ל-PC, לקונסולות הגדולות וגם לניידות. ביקורת טובה בגיימספוט יכולה למכור עשרות ומאות אלפי עותקים ממשחק; לחילופין, ביקורת גרועה יכולה להוריד לטימיון השקעה של מיליונים בפיתוח משחק.

בשבוע שעבר פורסמה באתר ביקורת שלילית על המשחק Kane & Lynch. מדובר במשחק יריות מגוף שלישי, מאת מפתחי סדרת הלהיט "Hitman" ובהפצת ענקית המשחקים Eidos. המשחק סובל, ככל הנראה, מפגמים רבים שפוגעים בהנאה וגורמים לתסכול, כמו גם מתסריט גרוע ומדמויות שאי אפשר לאהוב. המבקר היה ג'ף גרסטמן, שעובד בגיימספוט זה 11 שנים; הוא כתב את הביקורת ואף מופיע בעצמו בסרטון בו הוא מראה קטעים מהמשחק ומקריא חלקים מהביקורת. המשחק זכה לציון החלש 6.0.

אך בצירוף מקרים (או שלא), גרסטמן פוטר אחרי העלאת הביקורת לאתר, טקסט הביקורת שונה והוידאו הוסר מהאתר. בצירוף מקרים נוסף (או שלא), באותו יום עלו פרסומות-ענק למשחק – למעשה, עיצוב העמוד הראשי שונה לטובת הלוגו והגרפיקה של Kane & Lynch. הבלוגוספירה החלה רוחשת בעניין, וכך גם Digg וסלאשדוט. עובדים ועובדים-לשעבר של גיימספוט החלו לתאר את הדרדרות האיכות העיתונאית של המערכת, מאז נקנתה על ידי CNet: העורך הראשי האהוב גרג קסאבין התפטר ועבר לאלקטרוניק ארטס; מחליפו הוא אדם חסר כל נסיון עריכה, ולמעשה הוא רק מנהל ("חליפה" כי שכתוב במקור) שיש לו עניין בצד הכלכלי בלבד; אנשי המכירות – שמוכרים את שטחי הפרסום באתר – קיבלו השפעה בהחלטות מערכתיות. הדעה הכללית של הגולשים היתה: גיימספוט איבד כל אמינות, אי אפשר להאמין לביקורות המוכתבות על ידי המפרסמים.

היום, גיימספוט מפרסמים הכחשה גורפת, אך טוענים שמסיבות חוקיות, אין באפשרותם לפרסם את סיבת פיטוריו של גרסטמן. "לטובת השקיפות" הם העלו שוב את הוידאו לאתר, תוך שהם מתרצים את הסרתו באיכות סאונד נמוכה, ומכיוון שגרסטמן פוטר, לא ניתן היה לצלם אותו שוב. אפשר לשמוע את בעיית הסאונד בסרטון, אבל היא די שולית, במיוחד מכיוון שהסרטון ממילא מתרכז בקטעי אקשן מהמשחק. וכאילו כל זה לא מספיק, אתר ג'ויסטיק מפרסם השוואה בין הטקסט המקורי של הביקורת (כפי שנמצא במטמון של גוגל) ובין הטקסט שנמצא כעת באתר. בניגוד לטענת גיימספוט, הטון הכולל של הביקורת מותן מאוד ונוספו אלמנטים חיוביים.

בסופו של דבר, נראה שלגיימספוט צפויה עבודה קשה בניסיון לשחזר את האמינות שהיתה לו. אבל למרות כל מה שפורסם עד עכשיו, קשה לקבוע: האם ג'ף גרסטמן אכן פוטר בגלל דרישת Eidos? האם קורה לגיימספוט מה שקורה לפרסומים עיתונאיים רבים אחרים – כניעה לתכתיבי המפרסמים ופגיעה באמינות? וכל זה, זמן כל כך קצר לפני ספיישל סוף השנה שלהם – סרטון של שעה בו הם מעניקים פרסים למשחקים הטובים (והגרועים) של השנה. מעניין אם בספיישל, Kane & Lynch יהפוך פתאום למשחק מעולה.