הדואר בא היום

כאחוזי תזזית מנסים כל האנשים שיש להם את כתובת הדואר האלקטרוני שלי, להשיג את הסכמתי לכך שהם ימשיכו לשלוח לי ספאם. לחלק אישרתי. חלק נזכרו בי פתאום אחרי שנים שלא שמעתי מהם. וחלק – זו הזדמנות טובה להיפטר מהם, כי עד היום חששתי להשתמש באפשרות ההסרה שלהם, בגלל החשד שזה רק יגרום לעוד יותר ספאם.

דילמה מיוחדת גורם לי הדיילי מיילי. מדובר בניוזלטר ישראלי יומי, שעוסק בתחום ה-IT וההייטק בישראל. מצד אחד, זה המקור המרוכז היחיד שאני מכיר לידיעות האלה, וקוראים אותו בכל רחבי הענף. מצד שני, אני מתרשם שחלק די ניכר מהכתבות שם הן קופי פייסט (או קרוב לזה) של הודעות לעיתונות, שלא לדבר על קטעים שנראים כמו כתבות תדמית מוזמנות; וכאילו זה לא מספיק, שימו לב איך נראה המייל שמגיע אלי כל יום:

ה"תוכן" מרוכז בעמודה הימנית, שרוחבה כ-14% מרוחב העמוד כולו. שם יש כותרות של הידיעות המרכזיות של היום. כל הכותרות הן אותו לינק, שמוביל לעמוד ענק עם תקצירי כל הידיעות של אותו יום + ימבה פרסומות, ומשם אפשר לעשות קליק נוסף על כותרות הידיעות ולהגיע לעמוד הכתבה עצמה + עוד קצת פרסומות. כמובן שבנוסף לאימייל היומי הזה אני מקבל מהם גם דואר פרסומי עם הודעות על כנסים או על ספר חדש שהמו"ל, ישראל (פלי) פלד, המכנה את עצמו "פלי הנמר", פרסם ולכן זה נורא חשוב שאני אקרא אותו. כדאי לשים לב גם לידיעה הראשונה שמופיעה – בכלל אין למו"ל שום אינטרס בנושא.

אז אני לא יודע אם להמשיך ולאשר להם לשלוח לי את הדואר היומי הזה. מה דעתכם?

הקלות הבלתי נסבלת של השדרוג

שדרוג וורדפרס זה בדרך כלל עניין פשוט – מגבים את מסד הנתונים, מעלים את הגרסה החדשה ומקווים לטוב. ברוב המקרים זה עובד יפה ואין בעיות. אבל בשבילי זה לא היה מספיק: הוורדפרס של עתיד מזהיר הותקן לפני שנתיים אצל גו דדי, ואז תוכנת מסד הנתונים הנבחרת היתה MySQL 4.1, שזה כבר די ישן. כבר הרבה זמן שמסדי נתונים חדשים שאני מגדיר הם בגרסה 5.0, ובתור איש IT שמכבד את עצמו, הייתי חייב לעצמי שדרוג של מסד הנתונים.

בעיקרון, שדרוג כזה אמור להיות קל. מגדירים מסד נתונים חדש, מגבים את הישן, משחזרים את הנתונים לחדש, ואז מפנים את וורדפרס להשתמש במסד הנתונים החדש. קלי קלות. אבל בגלל הבדלי הגרסאות, ועוד כמה עניינים פנימיים, התחילו להופיע בעיות.

בעיה ראשונה: Encoding. ה-MySQL הישן הוגדר 8859, כלומר בייט אחד לכל אות, מהסט של לטינית/מערב אירופה. אבל וורדפרס שומר UTF-8 – פורמט מורכב בו לכל אות יש בין בייט אחד לארבעה (עבור עברית נשמרים שני בייטים לאות). זה עובד בצורה סבירה, עד שמנסים לגבות. כדי לתקן את הבעיה, MrM כתב דף php חביב שמגבה את הנתונים בצורה נכונה. ואז מגיעים לצד השני של המשוואה: ה-MySQL החדש מוגדר נכון, UTF-8. זה אומר שאם משחזרים עם הסקריפט של MrM, מקבלים זבל. כדי לפתור את זה הזנתי את הרשומות בכפית, דרך ממשק הניהול של השרת. זה היה יותר קל לולא אחד הוידג'טים מילא את טבלת options בעשרות אלפי רשומות זבל כפולות, משולשות, מרובעות וכו'.

צריך לומר ששחזור רשומות עם Encoding לא נכון גורם לכשל של חלקים מוורדפרס, לפעמים עד כדי חוסר יכולת להיכנס למערכת. לכן חשוב לשמור את הדטהבייס הישן זמין, כדי שאפשר יהיה לחזור אליו אם השדרוג לא מתקדם כמו שצריך.

בעיה שניה: FireStats. משום מה מבנה הטבלאות לא מגובה נכון, ובשעת השחזור חלק מהטבלאות לא נוצרות; ובגלל שיש כל כך הרבה טבלאות, התעצלתי לייצר אותן ידנית. אז התקנתי את FireStats מחדש, והטבלאות נוצרו בהתקנה. אבל בשעת שחזור המידע התגלה שמה שעבד עבור וורדפרס, לא עובד כאן – המחרוזות העבריות לא משוחזרות נכון. חוץ מזה ששמות הפוסטים לא מופיעים נכון (סימני שאלה במקום אותיות), זה מקלקל את הסטטיסטיקות לחלוטין: פתאום הדף הכי פופולרי בבלוג הוא דף שנמצא בטיוטה ולא פורסם מעולם. כדי לתקן את זה ביצעתי Export מהדטהבייס הישן דרך ממשק הניהול, והכנסתי את הרשומות לחדש. זה עבד חלקית – הסטטיסטיקה היתה נכונה, אך לא שמות הפוסטים. זה תוקן באמצעות אפשרות פנימית של FireStats, שבונה מחדש את השמות.

אחרי שהכל מוכן, כל מה שצריך זה לשנות את הקובץ wp-config.php שיצביע על מסד הנתונים החדש (אולי גם לעדכן שם משתמש וסיסמה, לפי הצורך). מומלץ בחום לשמור גיבוי של הקובץ הזה, כדי שאפשר יהיה לחזור אחורה במהירות.

לסיום, טיפ. די חששתי שמישהו ינסה להיכנס לבלוג בזמן שאני משחק עם מסד הנתונים, או אפילו ינסה להגיב (כלומר וורדפרס ינסה לכתוב רשומה חדשה). בשביל למנוע את זה, כתבתי דף HTML פשוט שאומר שהבלוג נמצא כרגע בשיפוצים. באמצעות קובץ htaccess הפכתי את הדף הזה לדף ברירת המחדל, וכך בעצם שיתקתי את וורדפרס, כי index.php הוא המפתח לכל הדפים במערכת.

בהצלחה למשדרגים באשר הם. אם יש משהו שלא עובד כמו שצריך, אשמח לקבל הודעה,תגובה או מייל.

עתידם של ספקי האינטרנט

ספקי האינטרנט בהלם: אנשים אשכרה משתמשים באינטרנץ הזה! מי היה מאמין שלקוח שמשלם על קו של 3 מגהביט יעשה משהו חוץ מלשלוח אימייל ולצ'וטט במסנג'ר! במתקפת התבכיינות, הספקים מתלוננים שהלקוחות ממש משתמשים ברוחב הפס שהם קנו. כך, כשהתעריפים יעלו בעוד כמה שבועות, אולי אנשים יתלוננו פחות על תיאום המחירים בין החברות.

חשבון אינטרנט הוא, בחלקו, אשליה. המהירות המובטחת לכם בחוזה היא מהירות מקסימלית שאפשר להגיע אליה, אבל בשום אופן אין כוונה שהלקוח ינצל אותה כל הזמן. זה מאפשר למכור חבילות במחיר נמוך בהרבה מהעלות האמיתית של רוחב הפס, צריכת החשמל, אחזקת תשתיות ושכר כוח האדם. מצד שני, הלקוחות רוצים לנצל את השירות שהם משלמים בשבילו: לא הוסבר להם שהם משלמים על רוחב פס סטטיסטי-תיאורטי, כי את זה קשה לשווק.

בכל פעם שהציבור מתחיל להשתמש בשירות מקוון חדש, הספקים נורא מופתעים – בעבר זה היה תוכנות שיתוף קבצים, היום זה וידאו סטרימינג. ובכל פעם שהם מופתעים הם מאיימים להחזיר את הרעיון המטופש של הגבלת רוחב פס, או את הרעיון המטופש עוד יותר של תשלום לפי צריכה. כלומר, מבחינתם זה לא מטופש בכלל.

אני רוצה להזכיר כאן את המאבק על נייטרליות הרשת, המתרחש בארה"ב זה מספר חודשים. שם העלו ספקיות האינטרנט (שהן, ברובן, גם חברות טלפוניה וכבלים) את הרעיון הבא: האינטרנט הוא רק לגלישה. רוצה לדבר בסקייפ? שלם יותר. לחילופין, גישה לאתרים גדולים תוגבל במהירות, אלא אם האתר ישלם מס מיוחד, ואז אפשר יהיה לגשת אליו במהירות גבוהה יותר. כל מי שמבין משהו באינטרנט מתנגד לזה, אבל לחברות התקשורת הגדולות יש לובי פעיל ותקציבי תרומה לפוליטיקאים. הרעיונות האלה עדיין לא הגיעו לארץ, אבל אם זה יצליח בארה"ב זה יהיה גם כאן, אלא אם שר התקשורת יעצור את זה.

את הקשר בין שני העניינים: הביקוש המוגבר לרוחב פס ונייטרליות הרשת לא ראיתי עד היום, כשקראתי את הפוסט של עידן על הקונספירציה בין ספקי תוכן וחברות האינטרנט. אלא שאני (כרגיל) פחות אופטימי ממנו. אני חושב שספקי האינטרנט לא יציעו תוכניות גלישה עם גישה לתוכן; אני חושב שהחבילות האלה ייכפו עלינו. לדוגמה: יש הגבלה של 10 גיגהביט בחודש, אבל גישה לאתר "מאקו" לא נכללת בחשבון. פתאום עולה המון כסף להיכנס ליוטיוב! או – דואר וואלה הוא חופשי, אבל ג'ימייל לא. עכשיו, אם מישהו שולח קובץ וידאו של 10 מגה, זה אוכל נגיסה גדולה מאוד מההגבלה; אין ברירה אלא לעבור לדואר וואלה.

מציאות כזו גורמת לחנק של חופשיות הרשת. אם יש לי רעיון מקורי לשירות מקוון, זה לא מספיק להעלות אתר ולקנות דומיין. צריך גם לשלם אתנן לספקי האינטרנט, כדי שיואילו בטובם לאפשר ללקוחות שלהם להגיע לאתר שלי. זה יהיה כל כך רווחי להם, שלא אתפלא אם אפשר יהיה לקבל חיבור אינטרנט בחינם – חיבור שאי אפשר להגיע איתו לשום מקום. צנזורה של השוק החופשי.

מצב כזה צריכה הממשלה (בכל מדינה ומדינה) למנוע. אבל פוליטיקאים הם פוליטיקאים, והנה נוצר זרם הממון: אתרים גדולים ובעלי עניין משלמים לספקי האינטרנט, וספקי האינטרנט מפעילים לובי ו"תורמים תרומות" לפוליטיקאים כדי שהדבר לא יימנע מהם. יש בחירות לכנסת בעוד שלושה חודשים. האם מפלגה כלשהי כבר הבטיחה לכם אינטרנט נייטרלי, חופשי ולא מצונזר? אני מחכה.