תפוח מר

היום הוא יום הולדתו ה-100 של אלאן טיורינג, מתמטיקאי אנגלי שנחשב למייסד הענף במתמטיקה שאנו מכנים היום "מדעי המחשב". הפרס היוקרתי ביותר במדעי המחשב נקרא על שמו, וגם התפישה שהמציא עוד בשנות השלושים, "מכונת טיורינג", היא עדיין נושא מרכזי במחקר. בזמן מלחמת העולם השניה הוא שירת ביחידה סודית שנקראה "בית הספר הממשלתי לצופן", ובעצם עסקה בפיענוח התקשורת המוצפנת של הצבא הנאצי. טיורינג היה דמות מפתח בפיצוח מכונת ההצפנה הגרמנית "אניגמה", ותרומתו למאמץ המלחמתי של בעלות הברית היתה עצומה ומכריעה. בשנת 1945 הוענק לו תואר אבירות (OBE), אבל הסיבה האמיתית לכך לא פורסמה למעשה עד שנות השמונים.

בגלל הסודיות שאפפה את המבצע הזה, איש לא היה מודע לתרומתו למדינה, וטיורינג עצמו הקפיד לא לגלות אף פרט – אפילו כאשר הועמד לדין על היותו הומוסקסואל בשנת 1952. הוא הורשע ב"מעשים בלתי הולמים" ונדון למאסר, אך בחר בחלופה של סירוס כימי – למעשה מתן הורמונים נקביים. בעקבות ההרשעה בוטל הסיווג הבטחוני שלו והוא לא יכול היה להמשיך בעבודתו החשובה; הטיפול ההורמונלי הפך את חייו לבלתי נסבלים, ופחות משנתיים לאחר מכן, כשהוא בן 42, התאבד באכילת תפוח טבול בציאניד.

טיורינג לא התאבד בגלל שהיה הומו. הוא גם לא בדיוק הסתיר את זה (במהלך המלחמה הציע נישואין למתמטיקאית שעבדה איתו ביחידת פיצוח הצפנים, אך זמן קצר אחר כך התוודה בפניה שהוא הומוסקסואל; היא ממש לא הופתעה). הוא התאבד בגלל האנשים צרי המוח ומלאי השנאה, שעסקו בהכתבת מוסר ואורח חיים לכולם, יהא המחיר אשר יהא. והם עדיין עוסקים בזה, למרות שחלפו 60 שנה. מה תרמו הם לעולם, לעומת התרומה של אלאן טיורינג?

יומן קריאה: בראשית היתה שורת הפקודה

לא כל כך ידעתי למה אני נכנס כשהתחלתי לקרוא את In The Beginning… Was The Command Line: זוהי מסה על מערכות הפעלה והפילוסופיה שמאחוריהן, וכיצד היא מתבטאת בממשק המשתמש והתפתחותו עם השנים. המאמר דן בהשפעה שיש לקוד הפתוח, תוכנה ללא מחיר המפותחת על ידי קהילה, על מערכות הפעלה "מסורתיות" ועל הזכות המוסרית שיש לחברות תוכנה, שגובות כסף על מערכת ההפעלה שלהן, על יכולתך לעשות במחשב שלך כרצונך.

נשמע כבד, יבש ומשעמם. אבל הכותב, ניל סטיבנסון, הוא סופר מדע בדיוני המטייל על גבולות הסייבפאנק – היסטוריה חלופית, ובעל ידע נרחב בנושאים אזוטריים – ועם הכישרון להכניס אותם לספריו ולהסבירם לקורא בצורה בהירה ומעניינת. העולמות שהוא בורא עשירים ומושכים יותר בזכות זה.

יש דוגמה טובה לכך מתוך רב המכר הראשון שלו, Snow Crash. הוא משתמש בשפה השומרית כאחד מיסודות העלילה, ומצליח להסביר אותה לקורא (ואולי מי שמבין עברית נהנה אפילו יותר); ואת העניין שלו בלוחמה באמצעות חרב הוא מאציל לגיבור הספר. האלמנט הזה חוזר אצלו שוב, ובימים אלה הוא מפתח משחק מחשב ריאלסטי בתחום הזה.

אני מתאר לעצמי שלא כל אחד יהנה מהספר הזה. חנונים של מערכות הפעלה חייבים אותו לעצמם, זה ברור. אבל עולים כאן רעיונות מעניינים לגבי ההשפעה של רכיב טכני לחלוטין – מערכת ההפעלה, שרוב משתמשי המחשב (כלומר כמעט כל אחד) כלל לא רואים אותה ולא מבינים את השפעתה – על חיינו, על הדרך בה אנחנו משתמשים במחשב, ואולי גם ממש על הדרך בה אנו חושבים.