יומן קריאה: God, No!

האופנה הנוכחית בארה"ב מכתיבה שספרים שאינם רומנים חייבים כותרת משנה ארוכה ותיאורית, אחרת אף אחד לא יקנה. ולכן, שמו המלא של הספר בפוסט זה הוא- God, No! Signs You May Already Be an Atheist and Other Magical Tales. הכותב הוא פן ג'ילט, החצי הגדול (בחלוקה לפי נפח) של הצמד פן וטלר, המוכרים בעיקר ממופע הבידור והקסמים שלהם, ומסדרת הטלויזיה הספקנית שהם כותבים ומנחים, "בולשיט". שניהם פעילים אתאיסטים וספקנים ידועים, אבל בניגוד למה שאפשר לחשוב, הספר הוא לא הטפה אנטי דתית, אלא זו בעיקר משמשת כמסגרת כללית וחופשית למגוון רחב של אנקדוטות וסיפורים משעשעים מחייו של ג'ילט.

הספר בנוי כתשובה לשאלה, אילו עשרה דברות חלופיים היה ג'ילט מציע כתחליף לאלה התנ"כיים. הוא לוקח את המשימה ברצינות, ומנסה לנסח עקרונות מוסריים בסיסיים בלי צורך באיומים מצד חבר דמיוני בשמיים. בין לבין הוא מספר פרקים מחייו שנראים לו רלוונטיים לנושא. לפעמים הם לא כל כך רלוונטיים, אבל בדרך כלל משעשעים למדי. הוא ממש לא לוקח את עצמו ברצינות ותמיד רואה בקריירה שלו המשך ישיר לקרקס או וודוויל – אמנים נודדים החיים בשולי החברה, ולא זוכים בדרך כלל לכבוד ומעמד, אבל מכבדים זה את מוזרותו של זה.

אני חובב גדול של סדרת הטלוויזיה "בולשיט" ושל המופע של פן וטלר. האומץ שיש לי לומר שאני אתאיסט קיבל מהם תרומה גדולה. אני לא לגמרי מסכים עם הליברטריאניזם שלהם, וחושב שהם קצת שבויים באשליה שהאימפריה האמריקאית היא לנצח. עם זאת, הספר היה משעשע ודי מהנה, אם כי פגם קצת בדרך שבה תפשתי את דמותו של ג'ילט – הוא הצטייר כפעיל חברתי ופוליטי, בעל אידאלים ועקרונות; דווקא בספר הוא מתגלה כאדם די גס רוח, שניהל עד לשנים האחרונות חיים פרועים ובוהמיינים. חלק מזה אולי קצת התפארות של אדם שמתקרב לגיל 60; חלק מזה תלוי דווקא בי, כי מקורות המידע שלי היו מוגבלים והתמונה לא היתה שלמה.

בסך הכל ספר מבדר, נעים לקריאה ברובו, ומעלה איזו נקודה או שתיים למחשבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים