יומן קריאה: Ghost in The Wires

בשנות התשעים היה ההאקר קווין מיטניק המבוקש מספר 1 של האף.בי.איי. הוא יכול היה לפרוץ לכל מערכת ולכל מחשב, לעשות ככל העולה על רוחו ברשת הטלפוניה, ולשכנע כל אדם לציית לו. בשלב מסוים אף נאמר שהוא מסוגל לחייג מספר טלפון ולשרוק את קודי ההפעלה של הטילים הגרעיניים של ארה"ב. כשנעצר זכויותיו הופרו פעמים רבות, הופק עליו סרט משמיץ ובלתי מציאותי, ובכלל התייחסו אליו כפי שהתייחסו לבן לאדן בשנות האלפיים.

בספר הזכרונות שלו, Ghost in The Wires, מתאר מיטניק את הדרך בה נכנס לעולם ההאקינג, וספציפית phreaking (האקינג של רשתות טלפון). כשרונו העיקרי היה בהתחזות ובשכנוע האדם בצידו השני של קו הטלפון לגלות לו מידע סודי, או לבצע פעולות שיאפשרו לו לחדור לרשת. הבעיה היתה שהוא לא ידע מתי להפסיק – וגם כשידע, לא הצליח לעצור את עצמו, אפילו אחרי שכבר נתפס פעם ופעמיים, שוחרר על תנאי וידע שהוא במעקב. הוא ברח וחי בזהות בדויה ברחבי ארה"ב במשך חודשים – וגם אז המשיך לעסוק בפריצה. כשהיה בכלא, הצליח לעבוד על הסוהרים ולחייג לכל מספר שרצה, למרות שההוראה היתה שאסור לו להתקרב למכשיר טלפון. הוא אומר שמעולם לא השתמש בכישוריו כדי לפגוע או לטובת רווח אישי (הוא אכן מעולם לא גנב כסף או מכר משהו); אבל ברור שהוא היה אובססיבי ומכור לריגוש של הפריצה.

הספר מעניין ומותח מאוד. הוא עושה דרמטיזציה של האירועים אבל גם מסביר בדיוק מה עשה והיכן נמצאים כשלי המערכות, שאותם ידע לנצל כל כך טוב. וידוע היטב שחברות רבות, וגם גופי ממשל, מאמנים את עובדיהם להישמר בדיוק מהטכניקות האלה, המכונות כיום Social Engineering. מצד שני, מדובר באדם שלא הצליח לשלוט במעשיו, נענש על כך קשות, וכיום מנסה למרק את מצפונו (ואולי להרחיק את עצמו מהדור הנוכחי של האקרים – אלה שעובדים בשירות אירגוני פשע, ואלה שמעורבים בלחימת סייבר של ממש בשירות ממשלות). לכן כדאי לקרוא, אבל לא לצאת מהנחה שהכתוב הוא אמת צרופה.

 

תגובה אחת על הפוסט “יומן קריאה: Ghost in The Wires

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים