אני אוהב את… בוב רוס

בוב רוס הוא אמן אמריקאי, שהפיק והנחה תוכנית טלויזיה ללימוד ציור בשם שמחת הציור (The Joy of Painting). במקום להעמיד את האמן במרכז, רוס האמין שכל אחד הוא אמן, ורק צריך ללמוד כמה שיטות פשוטות כדי להפיק ציורי שמן נהדרים. בכל תכנית הוא התחיל עם קנבס ריק, מכוסה כולו צבע רטוב, לבן או שקוף, ובתום 27 דקות היה ציור נוף נהדר מוכן לנגד עינינו המשתאות. ולא רק זה, אלא הוא תמיד השתמש במברשות-ענק של אינץ' או שניים, או מקסימום במכחול-מניפה רחב, ולמרות זאת הציור היה מלא פרטים קטנים. בניגוד לטכניקה הרווחת, של ציור שכבה והמתנה של יומיים עד שהצבע התייבש, הוא צייר אך ורק על צבע רטוב, עוד שכבה ועוד שכבה, וניצל זאת להשיג אפקטים נהדרים של מריחה ושילוב צבעים. הדרך בה הוא מצייר השתקפויות במים מפליאה, אפילו אחרי שראיתי אותו עושה את זה 20 פעם. כל דבר שהוא עושה מלווה בהסבר בקולו המרגיע, שנותן תחושה של מורה סבלן וחביב, שיעשה הכל בשבילך עד שתצליח.
אמרו עליו שהציורים שלו בנאליים, ושאין להם ערך אומנותי. אבל בוב רוס עזר לאלפים חסרי השכלה אומנותית להוציא את הדמיון והיצירתיות שלהם מהראש אל הבד, ובכך תרם לעולם משהו שאי אפשר להשוות אליו את גדולי הציירים. הוא נפטר ב-1995 מלימפומה, אחרי שצייר (לפי עדותו) קרוב לשלושים אלף ציורים. את אלה שנותרו ברשותו תרם לתחנות הטלויזיה הציבוריות (PBS) שהקרינו את תוכניתו.

4 תגובות על הפוסט “אני אוהב את… בוב רוס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים